חיפוש

הכוכבים רימו אותי...

בסתיו 1956 כשבאתי לעולם, זרחה השמש בסימן עקרב, מזג האוויר היה נאה, 24 מעלות חיממו את פני האדמה; שלומית לבית טרכטמן נישאה לגד אנוך, אביבית ומכס שניידר חָבקו בן, ובשוק אפשר היה לקנות בננות וגויאבות טעימות במיוחד. בבתי הקולנוע הקרינו את "שבע כלות לשבעה אחים", "זמנים מודרניים" ו"מרד הנעורים"; בקאמרי הוצגו "הוא הלך בשדות" ובהבימה – "איי לייק מייק".

אך בלבבות הייתה תחושה קשה מאוד: אֵבֶל כבד על הנופלים במבצע קדש אפף את הכול ועליו נוספה האי־ודאוּת בדבר גורלה של אדמת סיני. "סיני היא כמו עוגת יום הולדת של איש בן 50, שכיבו בה את הנרות והם עדיין מעלים עשן", סיפר טייס ששב מן הקרבות וטייס אחר אמר: "סיני זה כמו נוף של הירח בסרטים"... ("דבר", יואל מרקוס).


נולדתי לעולם של ניגודים עזים, ומאז ביקשתי לתת בהם סימנים ולהבינם...


האסטרולוגיה מילאה בכך תפקיד חשוב. אומנם אני אדם שההיגיון מנחה אותו, אני מישירה מבט אל המציאות, ובכל זאת אני מותירה תמיד מקום לנעלם, לסמוי מן העין, לכמוס... מאז ומתמיד משכה אותי האסטרולוגיה בחבלי קסם – בזכותה יכולתי לראות את העולם ביתר־בהירות, להבין את מורכבות יחסיי עם עצמי ועם הזולת, ולהמשיך לצעוד בדרך...




הגלגל נמצא במרכז הפסיפס. שמו של המזל רשום ליד סימנו. במרכז מוצג אל השמש היווני הליוס ובפינות נראות ארבע דמויות נשיות המסמלות את עונות השנה. ליד כל אחת מהן מתוארות עבודות המאפיינות כל עונה ועונה; תקופת תשרי היא הסתיו, תקופת תמוז – הקיץ, תקופת ניסן – האביב ותקופת טבת – החורף.




גלגל המזלות, בית הכנסת בבית אלפא, המאה שישית לספירה


ולא רק האסטרולוגיה עניינה אותי אלא במשך השנים נועצתי עם ידעונים בעלי יכולות נסתרות: גרפולוגים (אשר עיסוקם נחשב יותר מזה של האסטרולוגים), מְתַקשרים, קוראים בקפה ובכף היד. כל פגישה כזו הייתה חוויה אנושית מעניינת. אגב, את תורת קריאת כף היד למדתי בשנות השמונים אצל הכירולוגית מרים טל, אבל לצערי הידע הרב שהיא הרעיפה עלינו נשאר בעיקרו במחברות שלי.


בשנת 1990 התגוררתי בפריז המוארת ושם באחת מחנויות הגלויות שלאורך נהר הסן התוודעתי אל מערכות אסטרולוגיות בתרבויות השונות. למדתי שעל פי האסטרולוגיה הגאלית אני בת מזל ערמון; אצל ההודים אני Vṛścika – עקרב; באסטרולוגיה האצטקית אבן צור7 (Tecpatl) הוא סימן המזל שלי ולפי האסטרולוגיה הסינית נולדתי בשנת הקוף. לא אלאה אתכם כאן בפירוט התכונות שכל אחת מהשיטות הללו מייחסת לי.



כשטליה בתי הייתה בת שלוש, היא הציעה שנמציא דבק שיחבר אותי, אותה ואת אחותה אביגיל לישות אחת. השבתי לה אז: "הדבק הזה קיים. הוא אומנם בלתי־נראה, אבל הוא מורגש...". עברו שנים רבות מאז, טליה כבר כמעט בת שמונה עשרה, אביגיל בת חמש עשרה וחצי, והינה, כך נדמה לי, חשפה טליה משהו מהדבק הנסתר הזה...

זוכרים שבאחד היומנים הקודמים סיפרתי כיצד בחרתי בשמהּ ומה התברר? לפי האסטרולוגיה הסינית, טליה נולדה בשנת הכבשה (יש הקוראים לה גם שנת העז), ואביגיל נולדה בשנת התרנגול, שהוא נושא האוסף השני המעטר את ביתי: תרנגולים ותרנגולות בשלל צבעים, צורות וחומרים...


"דע את מצב הכוכבים בשעה שנולדת. [...] מחיר הורוסקופ – 1 לא"י", הארץ, 21 במארס 1947, עמ' 4


"אין מזל לישראל' – אמרו רבותינו; אולם תל־אביב, העיר העברית, נשכחו ממנה ככל הנראה, דברי חז"ל אלו, והנהי מאכלסת כיום הזה כמה עשרות מבעלי 'מקצוע הנבואה' החל מחירומאנטים ומגידי הורוסקופ וכלה בבוחשים במשקע הקפה – והדרישה להם גדולה ומשלח ידם פורח ומשגשג. מי הם הדורשים ל'מגלי רזים'? מהי 'הנבואה'? ומה טיבם של בעלי אוב אלה?", שולמית לבארי, הארץ, 3 במארס 1944, עמ' 4


על הלשון

בקטע לעיל, שהוא אחד הראשונים בעיתונות העברית העוסק בנושא זה, משתמשת הכותבת בלא מעט צירופים ומילים עבריים שאינם משמשים אותנו היום; אסטרולוג נקרא בפיה – מגיד הורוסקופ, הקורא בקפה – הבוחש במשקע הקפה, ואת כל אומני ראיית העתיד היא מכנה: בעלי מקצוע הנבואה, מגלי רזים, בעלי אוב...

מעניין לבחון מאין שאבנו את המילים המשמשות אותנו בעברית בתחום זה? רבות מהן לועזיות, מן הסתם משום שאנשי מדע הלשון אינם מייחסים כל חשיבות לתחום זה. וכך אסטרולוגיה היא לפעמים תורת הכוכבים (ביוונית: astron הוא כוכב), ולפעמים אצטגנינות – לכאורה מילה עברית מן התלמוד: "שמא יטעו אצטגניני פרעה" (ברכות ד.), אך במקור זו מילה יוונית (steganos – פירושו מכוּסה). הורוסקופ, שהוא תחזית המבוססת על זמן ומקום הלידה אף היא שאולה מן היוונית: hōra הוא זמן ו־skopos צופה, כלומר מי שבודק את שעת הלידה. לפעמים משתמשים בצירוף גלגל המזלות ולפעמים בזודיאק, גלגל מזלות שבו בעלי חיים הם הסמלים (ביוונית: zōidiakos נגזר מ־zōidion – פסלון בעל חיים, לשון הקטנה של zōion – חיה). לאסטרולוג קוראים גם אצטגנין וגם הובר (מילה שפותרי תשבצים מכירים היטב). להובר, לדברי רוביק רוזנטל באתר שלו במרשתת, ייתכנו שני מקורות; האחד: פועל הקרוב לפועל הערבי הַבַּרַ שפירושו חילק לחלקים, שהרי ההוברים מחלקים את השמים לחלקים על פי המזלות. האחר: המילה נגזרה מן השורש הב"ר שמשמעו ביטא, דיבר, דייק בדיבור. הוברי שמים הם האומרים דברים מדויקים על מה שמספרים לנו הכוכבים.


ביומן הרשת של הספרייה הלאומית "הספרנים" נכתבה סקירה מרתקת על גלגוליו של ההורסקופ העברי. מן הקריאה בו למדתי, שבעיתונות העברית החלו לפרסם הורוסקופים רק בשנות השישים ולא פעם הומטרו על הכותבים אותם קיתונות של לעג. את ההורוסקופ הראשון פרסמו בעיתון הארץ, אחר כך התפרסם הורוסקופ גם בעיתון קול העם, וב־1966 החל להתפרסם במעריב "חד גדיא", הורוסקופ היתולי פרי עטו של אפרים קישון.


https://blog.nli.org.il/horoscope_israel/


תגובות

קוראים רבים הזכירו עוד אנשי ציבור שבמקצועם הם רופאים, למשל, אחמד טיבי, אריה אלדד.


יונת חברתי הזכירה את חברת רָפָא, ששמה נגזר מן השורש רפ"א בבניין פעל ככתוב בספר ישעיהו ו, י: "הַשְׁמֵן֙ לֵב־הָעָ֣ם הַזֶּ֔ה וְאָזְנָ֥יו הַכְבֵּ֖ד וְעֵינָ֣יו הָשַׁ֑ע פֶּן־יִרְאֶ֨ה בְעֵינָ֜יו וּבְאָזְנָ֣יו יִשְׁמָ֗ע וּלְבָב֥וֹ יָבִ֛ין וָשָׁ֖ב וְרָ֥פָא לֽוֹ". ב־1937 הקים ד"ר ברוך שמואל לוין (בנו של המנהיג הציוני שמריהו לוין) מעבדת מחקר באוניברסיטה העברית, ופיתח בה תרכיבי חיסון וטרינריים ואחר כך ייצר תרכיבי חיסון לחיילי צה"ל. ב־1949 הפכה המעבדה לחברת הייצוא "מעבדות רפא" והחלו לייצר בה חומרים מקבוצת הפניצילין, טירוטריצין וסטרפטומיצין. ב־1959 ייצרו במעבדות את תרכיב סאלק לחיסון נגד שיתוק ילדים ומאז עד היום תחומי הייצור והפיתוח של החברה התרחבו מאוד.


שי שלח לי את דברי המורה לאומנות אסיה מקיבוץ אפיקים: "שנים התווכחתי עם צביקה אישי על אודות מקור שמי. כל אחד מאיתנו שאל בזמנו את הוריי למה קראו לי כך – לי הם אמרו שזו רפואה ורק לא הסבירו למה הסיומת היא ה"א ולא אל"ף. לו הם אמרו שזו היבשת. כיוון ששמי נכתב עם ה"א לא נחסכו ממני בילדותי הכינויים: אפריקה, אירופה ואמריקה. אחרי שהתרגלתי לייחודיות שלי, קראו השכנים שלי לבת שלהם אסיה. שאלתי אותם למה מגיע לה העונש הזה והם ענו לי: "אסיה? זו זריחה והתחדשות". מאז אני אסיה בלב שלם, ומסביבי מלא אסיות צעירות שהרוחניים הביאו לעולם..."

"c. 1300, from Latin Asia, from Greek Asia, speculated to be from Akkadian asu "to go out, to rise," in reference to the sun, thus "the land of the sunrise." Used by the early Greeks of what later was known as Asia Minor", Online Etymology Dictionary



צעצועי הקינדר שלי




75 צפיות

פוסטים אחרונים

הצג הכול