חיפוש

יחי המלך!

על הנצחתם של מלכי אנגלייה בישראל: המלך ג'ורג' החמישי והמלך ג'ורג' השישי.


בעקבות יומן הרשת שבו הבאתי מזיכרונותיו של אפרים בן־מאיר "סינדרום ירושלים – האומנם?", כתבה לי עמיתתי עדינה:

"תיאטרון אדיסון, שהיה אולם הקונצרטים והאופרות הראשון בירושלים – מתנוססת עליו הכתובת: 'התיאטרון נבנה בידי מ.י. מזרחי ובניו תרצ"ב 1932'. מ.י. מזרחי הוא סבי, ולמעשה התיאטרון נבנה בכספם של אבי יצחק מזרחי ודודי עזרא מזרחי, שהרוויחו אותו בעסקים בפנמה הרחוקה. אני עדיין זוכרת איך רחוב דוד ילין המה בלחנים שהושמעו מפיהם של היוצאים מאדיסון, אחרי שמיעת קונצרטים שזכיתי לשמוע שם בילדותי".


עוד פירטה עדינה: "לאקוסטיקה המעולה באולם דאג אבי באמצעות חומרים שרכש בחו"ל. לולא אולם זה, שהיה יחיד באיכותו בירושלים בשנות השלושים, ספק רב אם מוסיקאים גדולים היו מגיעים מרחבי העולם לעירנו. ביניהם: המנצחים ארתורו טוסקניני (1867–1957) ואוטו קלמפרר (1885–1973), הפסנתרן ארתור רובינשטיין (1887–1982), והכנרים ברוניסלב הוברמן (1882–1947), יאשה חפץ (1901–1987), יהודי מנוחין (1916–1999) ואייזיק שטרן (1920–2001). רבים מבני ירושלים זכו להשכלה מוזיקלית קלאסית בזכות אולם אדיסון, ובהם יוסי בנאי".

האולם ובו 1,200 מקומות ישיבה [היום רחוב ישעיהו 14], היה האולם השלישי שהוקם בעיר לאחר בתי הקולנוע "ציון" ו"עדן", ופעל בשנים 1932–1995. שמו הוענק לו לזכר הממציא תומס אלווה אדיסון, שהלך לעולמו זמן־מה לפני שהוא נחנך.


אירועי תרבות רבים נערכו באולם "אדיסון", ובהם קונצרט חגיגי של התזמורת הסימפונית הארץ־ישראלית לרגל הכתרתו של מלך אנגליה ג'ורג' השישי (13 במאי 1937) על התזמורת ניצח אז המנצח והמלחין הבריטי מלקולם סרג'נט.

זאת לדעת, הכתרתו של ג'ורג' השישי (1895–1952) ב־12 במאי 1937 עוררה בארץ התרגשות רבה וצוינה באירועים ברחבי הארץ. למשל, נתניה לבשה חג, חזיתות הבתים וחלונות הראווה קושטו בדגלי ציון ובריטניה, נערכו תהלוכות של ילדים, תזמורת הצבא הבריטי צעדה ברחובות ולסיום נערך נשף גדול באולם קולנוע "אסתר". כמה ימים אחר כך ב־20 במאי 1937 נחנך בנתניה גן המלך ג'ורג' השישי בנוכחות הנציב העליון ארתור ווקופ שאף נטע בטקס עץ זית. "[...] גן המלך ג'ורג' הששי נמצא בעברו האחד ליד 'רחבת ווקופ', על שם הוד מעלת נציבך בארץ ומצד שני ליד 'רחוב דוד המלך', הוא ראש מלכי ישראל", ציין ראש מועצת נתניה עובד בן־עמי בברכתו בטקס.

לאחר קום המדינה הושמטו משם הגן המילים "ג'ורג' השישי" והכול קוראים לו מאז "גן המלך". את הגן תכננו בימים ההם גנני המושבה כחלק מטיילת לאורך המצוק. לאחר מלחמת העולם השנייה סבר משה שקד, אז סגן ראש המועצה, שיש להתאים את הגן לצורכיהם של אימהות, ילדים וקייטנים והוטל על מתכנן הגנים ש' וינברג חבר קיבוץ יגור לנטוע בו צמחייה שתעמוד ברוחות הים, הוקמו מתקני שעשועים, תיאטרון (אמפי), מצפה נוף, שעון שמש ובריכת דגים. במשך השנים הגן שודרג עוד ועוד: פינות ישנות פינו מקום לחדשות בחלקן עקב התמוטטויות המצוק. לימים גם נוספו לאורכו בתי קפה ומסעדות. בשטחו נערכו אירועים ציבוריים רבים, ובהם טקסי הבאת הביכורים.









הארץ, 21 במאי 1937, עמ' 4


אגרת ברכה לכבוד גורג השישי
.pdf
Download PDF • 234KB

א־ג. חנוכת גן המלך

ד. גן המלך, שנות החמישים והשישים

ה. גן המלך כיום


אגב, העניין שלי בגלגוליו של גן המלך התעורר, כשעסקתי בתיעוד אלבום התמונות של הסופר ואיש הפלמ"ח פוצ'ו (ישראל ויסלר) במיזם "ישראל נגלית לעין" של יד יצחק בן־צבי, ובו התגלגל לידי תצלום שפוצ'ו העדי שהוא צולם ליד מחנה דורה – שם השתתף בקורס הכנה למ"כים בשנת 1948. בדיקה של התצלום העלתה שזהו ביתן שכונה "פינת האוהבים" והיה אתר עלייה לצילומים רומנטיים.

א. פוצ'ו (יושב במרכז) וחברים, פינת האוהבים, גן המלך נתניה, 1948

ב-ז. פינת האוהבים, גן המלך נתניה

ח. בריכת הנוי, גן המלך נתניה


אני מודה לתמי בן־בסט מ"מוזאון בית הבאר" על המידע והתצלומים שסיפקה לי.

ההתרגשות לקראת יום ההכתרה הלכה וגברה, ובני הזוג רחל ינאית ויצחק בן־צבי הפליגו ללונדון כדי להשתתף בטקס כנציגי היישוב בארץ*. בבתי הכנסיות באנגלייה נשאו יהודים תפילה מיוחדת, ובמשך כמה שבועות הקרינו בבתי הקולנוע בארץ סרט על תולדות חייהם של המלך ג'ורג' הששי והמלכה אלישבע ועל טקס ההכתרה.


עוד על כך, ראו במאמר של עדנה עסיס, "בלבוש מלכות כדת וכדין", עת־מול 245, יד יצחק בן־צבי, עמ' 21 –24.


אביו המלך ג'ורג' החמישי (1865–1936) הונצח בארץ בהרבה אתרים, וזאת משום שבימיו ניתנה הצהרת בלפור; שלושה רחובות נקראו על שמו, גן ויער.


שלושה הרחובות (או ארבעה) שנשאו את שמו של המלך ג'ורג' החמישי, עברו טלטלות, שהרי מתן שמות לרחובות – יש בו גם ערך פוליטי, וחילופי משטר מתבטאים בהסבת שמות רחובות במטרה מוצהרת למחוק את המורשת ההיסטורית המזוהה עם המשטר הישן מהמרחב הציבורי.

ב־1919 לאות הכרזה על קץ השלטון העותמני נקראו שד' ג'מאל פשה ביפו על שמו של המלך ג'ורג' החמישי. כמה שנים אחר כך ב־9 בדצמבר 1924 נערך טקס חגיגי לציון קריאת רחוב בירושלים על שם המלך ג’ורג’ החמישי בנוכחות הנציב העליון הרברט סמואל, מושל המחוז רונלד סטורס וראש העירייה ראג’ב נשאשיבי. לציון האירוע נקבע בקרן הרחובות דרך יפו והמלך ג'ורג' לוח אבן בשלוש השפות הרשמיות לציון האירוע שנערך במקום.


בסוף 1934 הסב העיתונאי יוסף הפטמן את תשומת לב ראש עיריית תל אביב מאיר דיזנגוף לכך שאין זה הולם שלא יהיה רחוב על שם המלך ג'ורג' החמישי, והוחלט לעשות כן במלאת 25 שנה להכתרתו של המלך ג'ורג' החמישי (מאי 1935). לשם כך חיפשו רחוב מרכזי בעיר ובחרו ברחוב הכרמל. לקראת הטקס קושטו עצי השקמים באזור בענפי ברוש ובגבעולי ציפורן וראשי התיבות GR נתלו עליהן. בטקס החגיגי שנערך ב"יום המלך" (6 במאי 1935) נכחו נכבדי העיר, מושל המחוז הבריטי וקהל רב שהניף את דגלי בריטניה ודגלים עבריים. ראש העיריייה קרא ברכה רבת־שבח והלל למלך ג’ורג’ ולמלכה מרי ואמר: "רחוב המלך ג'ורג' נ[...]. מעברו האחד של הרחוב כיכר מגן דוד על שם הסמל הלאומי העברי המקודש ביותר [...] מקבילים לרחוב זה רחובות דוד המלך ושלמה המלך, שניים ממלכינו הראשונים המסמלים את גדולת עם ישראל ותפארתו בימי קדם, והיה זה לאות כי במלכותו של הוד מעלתו המלך ג'ורג' החמישי אנחנו רואים את חידוש ימי התפארת הגדולה לישראל [...]".


לפני החגיגה בתל אביב נערכה חגיגה דומה ביפו, ושם חנכו רחבה וגינה ובה מזרקה על שם המלך. הייתה זו רק תוספת להנצחת המלך, שהרי השדרה המרכזית בעיר נשאה כבר את שמו.*


*חלק מן המידע מן הספר "על שם: היסטוריה ופוליטיקה של שמות רחובות בישראל", מעוז עזריהו, עמ' 57–61.

א. כרוז עיריית תל אביב: לקראת חג ההכתרה

ב. רחוב המלך ג'ורג', תל אביב, שנות השלושים

ג. טקס חנוכת רחוב המלך ג'ורג', תל אביב, 1935, אלבום משפחת כדורי על ידי עזרא כדורי, ישראל נגלית לעין, 1935


א. רחוב המלכים (לימים רחוב העצמאות), חיפה

ב. שד' המלך ג'ורג' (לימים רחוב המגינים), חיפה; צילום: זולטן קלוגר


עם הקמת מדינת ישראל עלתה שאלת מחיקת המורשת הקולוניאלית מן המרחב הציבורי; את השם שדרות המלך ג’ורג’ ביפו מחקו ב־1949 עם איחוד יפו ותל אביב כדי להימנע משני רחובות בעלי אותו שם וקראו לו – שד' ירושלים. בירושלים ביקשו להפוך את רחוב המלך ג'ורג' לרחוב הרצל או לרחוב המלך דוד וגם בתל אביב רצו לשנות את השם. אך שמות הרחובות הללו נותרו על כנם מתוך רצון להדגיש שבימיו נתקבלה הצהרת בלפור. רק בחיפה שונה השם. כבר באפריל 1948 קבעו אנשי ועד הדר הרמל שהשמות המנציחים את המנדט הבריטי בעיר – יש להחליפם, וב־1951 עשה זאת אבא חושי ראש העיר: רחוב סטנטון [המושל הצבאי הראשון של העיר שנודע בדעותיו האנטי־ציוניות] היה לרחוב שיבת ציון, רחוב המלכים ל... רחוב העצמאות ושדרות המלך ג'ורג' ל... רחוב המגינים.


עוד פרטים על תהליכי הענקת השמות לרחובות אלה, אפשר לקרוא במאמר המרתק של מעוז עזריהו, "איזה מלך: מדוע נקראים איזה מלך: מדוע נקראים רחובות על שם המלך ג'ורג", אתרים 2, ספטמבר 2012


לרגל יובל 25 שנה לשלטונו של המלך ג'ורג' החמישי החליט ראש עיריית רמת גן אברהם קריניצי להעניק לגן הציבורי בעיר את השם: גן המלך ג'ורג' החמישי. בימיו של קריניצי שאהב את המקום, היה הגן לאתר ייצוגי ואליו הובאו כל האורחיםרמי־המעלה. ב־1948 הוחלט לשנות את שמו, וגן המלך ג'ורג החמישי היה לגן המלך דוד.


הינה סרטון על החגיגות 25 שנה להכתרת המלך ג'ורג' החמישי, 1935.

א. טקס חנוכת גן המלך ג'ורג' החמישי, רמת גן

ב. מזרקת המים, גן המלך ג'ורג' החמישי, רמת גן


גם יער – או ליתר דיוק חורשה – במחוזות ילדותי נושא את שמו של המלך ג'ורג' החמישי, ואני לא הייתי מודעת לכך. החורשה שעל גבעת שמרון הסמוכה לנהלל ניטעה ב־1935 לרגל חגיגות 25 שנים לשלטונו של המלך. בטקס הנטיעות השתתפו חיים וייצמן ומנחם אוסישקין, והנציב העליון ארתור ווקופ נטע את הברוש "עץ המלך" שנשלח מארמון וינדזור לארץ ישראל על סיפונה של משחתת בריטית. לילדי נהלל שהשתתפו בטקס הבטיחו שהנציב העליון ייטע את העץ במעדר של זהב והם המתינו בסקרנות, והינה הוציא הנציב מכיס מקטורנו קופסה ובה מעדרון מִזהב... גרף שתי גריפות באדמה וסיים. הבדואים בסביבה לא ראו בעין יפה את נטיעת החורשה ובמרכזה "עץ המלך" וניסו לחבל בו. בני נהלל מהדור השני, אנשי קבוצת "שמרון", שחיו באותם ימים במורדות שמרון, הציבו על העץ שמירה. והינה בזמן מלחמת העולם השנייה נעלם העץ ואיש לא ידע מה עלה בגורלו. לימים, סיפר יוסף אורי מבניה הראשונים של נהלל לעופר אבידוב איש נהלל וחוקרהּ*, שבעקבות טביעתה של האונייה "סטרומה" הוא עלה אל "יער המלך" ועקר את העץ מתוך זעם על האימפריה הבריטית שנהגה כלפי הפליטים על האונייה בחוסר־לב.

א. גפירים ביער המלך ג'ורג'; צילום: זולטן קלוגר

ב. הטקס ביער המלך ג'ורג', מתוך המצגת של דובה פרימרמן

ג. מנחם אוסישקין ומשה שרת בטקס, מתוך המצגת של דובה פרימרמן

ד. חיים ויצמן נואם בסעודה החגיגית, מתוך המצגת של דובה פרימרמן

ה. מבט על יער המלך ג'ורג' משמורת השיטה המלבינה למרגלות שמרון


הינה סרט על נטיעת היער.


אני מודה לעופר אבידוב ששיתף אותי בידע הנרחב שלו על גלגוליו של יער המלך, שיש הקוראים לו בנהלל: הר המלך.


תגובות

שרה חברתי שיגרה אליי את שירו של נתן זך "מזמור שיר לירוק". הינה כמה שורות ממנו;

רַק הָעַד יָרֹק אֲבָל רוּחוֹ

בַּפֶּרַח, בְּכַר הַדֶּשֶׁא, בָּעֵץ,

בִּדְכִי הַיָּם וּבְגַלָּיו, בַּפְּרִי וּבְמִכְחוֹל

וּבְקוֹלוֹ הַגַּבְרִי שֶׁל הַיַּעַר.

"בַּשְׁלוּת הִיא הַכֹּל"* אָמַר הַמְשׁוֹרֵר

וְאוּלַי צָדַק. אַךְ כָּל שֶׁהִגִּיעַ

לִגְמַר בִּשּׁוּלוֹ מָלֵא כְּבָר אֶת

לֵאוּת הַקַּיִץ הַכְּבֵדָה,

הָרִקָּבוֹן וְהַשָּׁרָב הוֹרְסִים אֵלָיו

בְּצֶבַע לֹא מֻגְמָר שֶׁבּוֹ טָמוּן

הַקֵּץ: בְּכָל שֶׁהוּא קָשֶׁה וּמִתְרַכֵּךְ

וְכִסּוּפִים עַל סַף כְּמִישָׁה וּנְשִׁירָה,

כְּמוֹ עָלֶה אֲשֶׁר מִצָּה אֶת יַרְקוּתוֹ

וּמְעַט הַנֶּצַח אֲשֶׁר בּוֹ לֹא נִשְׁתַּמֵּר.

רַק הָאִילָן אֲשֶׁר הִשִּׁיר עָלָיו

יַחֲזֹר אֶל הַיָּרֹק אַךְ לֹא יִזְכֹּר

אֶת שֶׁעָבַר עָלָיו



בשבת ביקרתי במוזאון האיסלם בתערוכה "קפה מזרח ומערב" בחברת חברתי ציף. התלווינו לסיור המודרך בתערוכה וגילינו הרבה דברים שלא ידענו. מומלץ מאוד;

  • הידעתם שאפשר למַצות קפה קר?

  • מה מקור המילה "מוקה"?

  • קפה אספרסו נקרא כך כי הוא נעשה ב...?

  • מדוע נהגו נזירים לשתות קפה?


ולקינוח, הינה שייקה אופיר המסביר איך שותים קפה בסגנון האגואיסטי ובסגנון האלטרואיסטי. נפלא!




צעצועי הקינדר שלי


103 צפיות

פוסטים אחרונים

הצג הכול