שלום לכם,
בחודשים האחרונים נוצקו לתוך עולמנו דפוסי חיים חדשים, אנו חוֹוים זמן אחר, בלתי־מוכר ומפתיע; העולם שהכרנו חלף ללא שוב, שגרת חיינו שינתה פניה, יחסינו עם בני משפחתנו ועם חברינו עטוּ צביון אחר – אני שמחה על ההתחלה שנתגלגלה אל עולמנו ואלינו, והחלטתי שזו גם ההזדמנות המתאימה לפתוח שער חדש לחיַי. נצא לדרך...
בראשית פותחים בשמות: סמדר – קראו לי הוריי. אימא בחרה את השם, כפי שבחרה גם את השם דפנה לאחותי הבכורה. היא העדיפה שמות שהיו אופנתיים כשנולדנו (שנות החמישים). את השמות לאחיי שנולדו בשנות השישים הָגָה אבא, איש עמק יזרעאל: נבות הוא הגדול, ובן הזקונים – תמוז, שנולד כמובן בתמוז.
ומדוע היה השם "סמדר" פופולרי? אני נוטה לחשוב שהשם נשא חן בעיני הורינו, שהיו דור ראשון לעצמאות והאמינו בחשיבות יישוב ארץ ישראל תוך שמירה על קשר עם עברהּ, משום שמשתמעות ממנו גם מסורת וגם התחדשות: שיר השירים ועבודת האדמה. עובדה היא שכמעט בכל קיבוץ נשאו סמדריות בנות גילי את שְׁמָן בגאון. יש אומרים שהשם "סמדר" רווח בהשראת גיבורת ספרו של זאב ז'בוטינסקי "שמשון". בספר, סמדר היא אשתו הפלשתית של שמשון. מעניין אם הוריי שקבעו את בֵיתם בגבת של הקיבוץ המאוחד היו מודעים לכך?!
מאז ומתמיד עניינו אותי מילים ותולדותיהן, ומרגע שעמדתי על דעתי ניסיתי להתחקות אחר משמעו של שמי. בגיל ההתבגרות היה העיסוק הזה לאוסף; ליקטתי לתוך שתי מחברות את כל החומר על אודות שמי. בדפים הראשונים של המחברת הבאתי את ההסברים הבלשניים־פרשניים של השם. הוא נזכר שלוש פעמים בשיר השירים (ב, יג וטו וז, יג), והוצעו לו כמה וכמה פירושים.
סמדר הוא
א. הפרח: "אם פרחה הגפן, פתח הסמדר".
ב. הענב בתחילת היווצרותו.
ג. ריח הפרי.
ד. המשקה העשוי מהפרי הבלתי־בשל.
ה. ריחו של המשקה.
להרחבה, כדאי לעיין במאמרו של יהודה פליקס,
https://hebrew-academy.org.il/wp-content/uploads/YF1991.pdf
על הלשון
יש אומרים שהשם "סמדר" גזור מן השורש הסורי מד"ר, שורש
שעניינו "היפוך", וזאת בשל מבנהו הייחודי של הפרח: עלי הגביע
שלו צומחים בראשו, שלא כמו בפרחים אחרים.
דרגות פתיחת הסמדר
במחברת הראשונה תיעדתי גם כל שימוש שמצאתי בשם "סמדר", לא כשם ילדה. ובכן היה אז יישוב קטן הצמוד ליבנאל ושמו סמדר, שלימים צורף למועצה האזורית יבנאל. היו לא מעט רחובות בארץ בשם זה למשל בירושלים, בחיפה ובתל אביב, ברמת גן וברמת השרון, באשקלון ובאופקים; בזמנו היו לפחות שלושה בתי מלון שנשאו את השם הריחני הזה: בקיסריה, באשקלון ובירושלים.
מעריב, 4 באפריל 1967
לחוף ימה של תל אביב פעל החל מאוגוסט 1938 בית הקפה־קברט "סמדר", שאומנים מפורסמים הופיעו בו, ובהם יוסף גולנד ופאני לוביץ'. מסתבר שגם בעפולה, בירת העמק שלנו, הוקם בית קפה בשם זה.
והיו גם בית חרושת לממתקים באור יהודה, בית ספר לנהיגה בתל אביב, ובירושלים – בית קולנוע שהעניק את שמו לעסקים רבים בסביבה: תחנת מוניות, חנות צילום, סלון תספורות ועוד. והשם "סמדר" הוצמד גם לסופג ריחות מהמקרר של סנו – חברת ברונוס בע"מ.
ויש שבחרו ב"סמדר" כשם משפחה. השחקן דודיק סמדר, שהתפרסם בסדרת הטלוויזיה "עברית בסימן טוב" היה המוּכר בנושאי השם הזה. https://www.youtube.com/watch?v=2bOc8BWCHNI
במחברת השנייה ליקטתי כל אזכור של השם "סמדר" בעיתונות, ויש לזכור שהתקשורת אז הייתה מצומצמת יותר. כך נוצרה במחברותיי רשימה ארוכה של סמדריות מכל רחבי הארץ – כאלה שכתבו מכתבים למערכת או מאמרים בעלוני הקיבוצים, אחרות שהתראיינו לעיתון או צולמו בתמונות שליוו את הכתבות ועוד. והייתה גם עוד סמדר ברק אחת מגדרה. האם מישהו יודע מה איתה היום?
כמקובל אז בקיבוצים, כשעברנו מגן הילדים לבית הספר, היה עלינו לבחור שם לקבוצה, שם שילווה אותנו מאז ועד בכלל; והשם שנבחר היה "קבוצת גפן", ומה מתאים יותר מאשר סמדר מקבוצת גפן. לא ייפלא אפוא, שכשעברתי לביתי בירושלים, אחד הצמחים הראשונים ששתלתי בגינה היה גפן, ואכן "בבית חלומותיי המסויד כולו לבן, הגפן תטפס ישר מן הבוסתן". ועוד גדלים בבוסתני זית, תות, משמש, גודגדן ולימון.
צעצועי הקינדר שלי
מדי פעם אציג בפינה זו בובות מאוסף צעצועי הקינדר שלי.
הגמד הבּוֹצֵר, 1998 הוא אחד מ־10 גמדים בסדרת גמדים
שחלקם עוסקים במלאכות חקלאיות. הגמדים אהובים על
הילדים, ולכן סדרות צעצועי קינדר רבות הוקדשו לייצורים
הקטנים האלה.